8.6.2004-17.5.1986 והיא בת שמונה עשרה במותה.

דניאל נולדה בקיבוץ עין החורש, בת ליובל ורקפת בכרך. אח"כ נולדו גם אחיה יונתן ונועה, וכל המשפחה, כמו גם הדודים והוריו של יובל, מתגוררים בקיבוץ גם היום.

דניאל למדה בעמק חפר בבתי הספר:  "יובלים" (יסודי), "שחר"(חטיבה), "מעיין" (תיכון), וכאשר ארע האסון הייתה בשלהי תקופת הבגרויות, כמו גם יתר חבריה, ועם הפנים קדימה, לקראת שנת שירות ב"נווה הוד", פנימייה לילדים שלא שפר עליהם גורלם.

דניאל נהרגה ביום שלישי 8.6.2004 בתאונת דרכים – היא נסעה על אופנוע עם חבר לעבודה, וסמוך לכפר ויתקין איבד הנהג את השליטה על האופנוע וכתוצאה מכך הועפה דניאל מן האופנוע, ונהרגה במקום.

דניאל הייתה מסוג האנשים שתמיד מרגישים בנוכחותם. לא רק בקיבוץ, במסגרת קבוצת "נרקיס" או בבית הספר, אלא בכל מקום אליו הגיעה, אנשים ביקשו את חברתה ואותם המונים הגיעו גם להיפרד ממנה ביום הלוויה. מקטנים ועד גדולים הלכו המומים אחרי הארון, ממאנים להאמין שלא יראו עוד את העיניים הצוחקות ולא ישמעו את הקול המיוחד, שר שירים חדשים. כפי שספדו לה גדי מרלא ובשמת לבנה, מחנכים בשכבתה של דניאל:

 

איך נפרדים מעיניים כחולות וצוחקות,

מקול פעמונים מתגלגל.

איך נפרדים מחיוך שובבי-ממזרי,

מילדה קלילה עם ראש רציני.

איך נפרדים ממך ילדה יפה,

ואת היית רק בפתחם של החיים.

 

הגדרות כלליות כניסה למערכת